עבודה זרה 18

פרק 18

א תַּנֵּי. אֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְפוּנְדַקָּאוֹת אֲפִילוּ זְכָרִים אֶצֶל זְכָרִים וּנְקֵיבוּת אֶצֶל הַנְּקֵיבוֹת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זְכָרִים אֶצֶל הַנְּקֵיבוֹת וּנְקֵיבוֹת אֶצֶל זְכָרִים. זְכָרִים אֶצֶל זְכָרִים מָה אִית לָךְ. אוֹהֲבָתוֹ בָאָת וְאֵינָהּ מוֹצְאָה אוֹתוֹ וְהִיא נִרְבַּעַת הִימֶינּוּ. נְקֵיבוּת אֶצֶל נְקֵיבוֹת מָה אִית לָךְ. אוֹהֲבָהּ בָּא וְאֵינוֹ מוֹצֵא אוֹתָהּ וְרוֹבְעָהּ. רִבִּי חַגַּיי בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. לֹא סוֹף דָּבָר בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל אֶצֶל הַגּוֹי אֶלָּא אֲפִילוּ בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלְּגוֹי אֶצֶל שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל לֹא יִיחֲדֶיּנָה אֶצְלוֹ שֶׁלְּגוֹי אַחֵר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא תַמְצִיא לוֹ תְקָלָה. מֵעַתָּה אֲפִילוּ שָׂכַר אֶת בְּהֶמְתּוֹ לֹא נָאֶה לַחֲזוֹר לְיַיחֲדָהּ אֶצְלוֹ שֶׁלֹּא תַמְצִיא לוֹ תְקָלָה. חָשׁוּד הוּא לָבוֹא עַל בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ וְאֵינוֹ חָשׁוּד לָבוֹא עַל בְּהֵמַת עַצְמוֹ. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאִם בָּא עָלֶיהָ הוּא מְעַקְּרָהּ אַף הוּא אֵינוֹ בָא עָלֶיהָ.
ב אֲבָל מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפוּנְדַקָּאוֹת שֶׁלְּכוּתִים כול׳. הָדָא אָמְרָה. כּוּתִים לֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הָעֲרָיוֹת. וְתַנֵּי כֵן. מִתְיַיחֶדֶת אִשָּׁה עִם שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲפִילוּ שְׁנֵיהֶם עֲבָדִים אֲפִילוּ אֶחָד כּוּתִי וְאֶחָד עֶבֶד. אֲבָל לֹא תִתְיַיחֵד עִם הַגּוֹי. חֲמוֹתוֹ וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וּשְׁאָר כָּל הָעֲרָיוֹת לֹא יִתְיַיחֲדוּ עִמּוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי שְׁנַיִם.
ג תַּנֵּי. אֵין מוֹכְרִין לָהֶן לֹא זַיִין וְלֹא כְלֵי זַיִין. וְאֵין מַשְׁחִיזִין לָהֶן אֶת הַזַּיִין. תִּיפְתָּר בְּעִיר שֶׁכּוּלָּהּ גּוֹיִם. וְאֵין הָאִשָּׁה בִּכְלָל שְׁפִיכוּת דָּמִים. אָמַר רִבִּי אִמִּי. תִּיפְתָּר בִּבְרִיאָה. אָמַר רִבִּי אַבִּין. וַאֲפִילוּ תֵימַר יְכוֹלָה אִשָּׁה לְהַטְמִין אֶת עַצְמָהּ וְלוֹמַר. גּוֹיָה אֲנִי. וְאֵין הָאִישׁ יָכוֹל לְהַטְמִין עַצְמוֹ וְלוֹמַר. גּוֹי הוּא.
ד תַּנֵּי. נִזְדַּוֵוג לוֹ גּוֹי לְיִשְׂרָאֵל נוֹתְנוֹ לִימִינוֹ. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּסַיִיף לִימִינוֹ וּבְמַקֵּל לִשְׂמֹאלוֹ. עוֹלֶה עִמּוֹ לָעֲלִיָיה וְיוֹרֵד עִמּוֹ לְחֵרוּת יִשְׂרָאֵל מִלְּמַעְלָה וְהַגּוֹי מִלְּמַטָּה. לֹא יָשׁוּחַ לְפָנָיו שֶׁלֹּא יָרוּץ אֶת גּוּלְגּוֹלְתוּ. וּמַרְחִיב לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ. אִם שְׁאָלוֹ לְהֵיכָן הוֹלֵךְ יַפְלִיגֶינּוּ. כְּשֵׁם שֶׁהִפְלִיג יַעֲקֹב אָבִינוּ לְעֵשָׂו. שֶׁאָמַר לוֹ עַד אֲשֶׁר אָבוֹא אֶל אֲדוֹנִי שֵׂעִירָה. וְהָלַךְ לְסוּכּוֹת. אָמַר רִבִּי הוּנָא. לֹא מָצִינוּ שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְשֵׂעִיר. אָמַר רִבִּי יוּדָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי. לְעָתִיד לָבוֹא אָמַר לֵיהּ. וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפּוֹט אֶת הַר עֵשָׂו.
ה בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְיַילֵּד אֶת הַנָּכְרִית. מִפְּנֵי שֶׁמְעַמֶּדֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל נָכְרִית מְיַילֶּדֶת בַּת יִשְׂרָאֵל. וְתַנֵּי כֵן. מְיַילֶּדֶת מִבַּחוּץ אֲבָל לֹא מִבִּפְנִים. לֹא תַכְנִיס יָדָהּ לִפְנִים שֶׁלֹּא תַמִּיק אֶת הָעוּבָּר בְּמֵיעֵיהָ. וְלֹא תַשְׁקֶינָּה כּוּס שֶׁל עִיקָּרִין. הָיְתָה חֲכָמָה. יֵיבָה כַיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה רוֹפֵא אוּמָּן מוּתָּר. וְהָכָא. אִם הָיְתָה חֲכָמָה מוּתָּר.
ו בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָנִיק בְּנָהּ שֶׁלְּנָכְרִית מִפְּנֵי שֶׁנּוֹתְנָהּ לֹו חַיִּים. אָמַר רִבִּי יּוֹסֵי. הָדָא אָמְרָה. שֶׁאָסוּר לְלַמְּדוֹ אוּמָנוּת. כְּהָדָא תַּרְתֵּין אוּמְנְוָון הֲווֹן בְּגִירוּ. זַגָּגַיָיא וְקובטרייא. זַגָּגַיָיא לָא אַלְפִּין וְקָמוּן. קובטרייא אַלְפּוּן וְאִיתָעַקְּרוּן.
ז אֲבָל נָכְרִית מְנִיקָה בְנָהּ שֶׁלְּבַת יִשְׂרְאֵל. דִּכְתִיב וְהָיוּ מְלָכִים אוֹמְנַיִיךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקוֹתַיִיךְ. תַּנֵּי. יוֹנֵק הַתִּינּוֹק וְהוֹלֵךְ מִן הַנָּכְרִית וּמִן בְּהֵמָה טְמֵיאָה וּמֵבִיאִין לוֹ חָלָב מִכָּל מָקוֹם. וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם שֶׁקֶץ וְלֹא מִשּׁוּם טוּמְאָה.
פרק קודםפרק הבא